... שלו? שאחראי לתאם לו פגישות פיזיות בעולם היותר אמיתי, להגדיל את הסיכוי לכך שאנשי תיאום הפגישות יתאמו פגישות עם הלקוחות, עליו לשים לב שהוא לא נותן מכשול לפני אנשי תיאום הפגישות שלו, בצורה של יותר מידי מידע לגבי המוצר. ואסביר, אחת הסיבות לכך שלקוחות לא מגיעים לפגישה, היא בגלל שהם חושבים שמיותר להם להגיע לפגישה, משום שכבר יש להם את כל המידע לגבי המוצר. ואחד מהגורמים לכך, זה הביטחון העצמי של מתאם הפגישות, שהוא בטעות חושב שהוא באמת מבין את הלקוח מספיק טוב בטלפון, שהוא מבין את צרכי הלקוח מספיק טוב בטלפון ושהוא באמת יודע לספק ללקוח בטלפון את מלא המידע המלא שהלקוח יכול לקבל לגבי המוצר שאותו רוצים למכור ללקוח. וכאשר מתאם הפגישות מרגיש וחושב בטעות כנל, אז ממילא הלקוח לא ירצה להגיע לפגישה, כי מיותר לו להגיע לפגישה, שהרי הוא כבר מכיר את המוצר וכולי. ומיותר לו להגיע לפגישה שרק ינסו למכור לו בה כל מידי דברים. ואחת הסיבות לכך שמתאמי הפגישות חושבים שהם מצליחים להעביר ללקוח את מלא המידע בטלפון, זה גם בגלל שמנהל המכירות שלהם מעמיס עליהם יותר מידי מידע לגבי המוצר. מה שגורם ... שהם עצמם מתאמי הפגישות, מכירים את המוצר פחות או יותר. וממילא אותו מתאם פגישות, חושב בטעות שהוא יכול להעביר ללקוח בטלפון את המידע שאותו מתאם פגישות מכיר לגבי המוצר. ואחת ההטיות הקוגניטיביות לכך, היא בגלל שמנהל המכירות בטעות מעביר למתאמי הפגישות יותר מידי מידע, כדי שיהיה למתאם הפגישות מה לענות ללקוחות בטלפון. אבל כך בעצם מתאם הפגישות בטעות גורם ללקוח לחשוב שהוא מכיר את המוצר מספיק טוב משיחת הטלפון. ולכן מנהל המכירות, צריך כל הזמן להעביר למתאמי הפגישות שלו, ... שהם מקבלים מידע חלקי שתומך תיאום פגישה. אני מנהל המכירות, נותן לך מתאם הפגישות, מספיק מידע שבאמצעותו תוכל לגרום ללקוח לרצות להגיע לפגישה לקבל מידע נוסף. אבל בשום אופן לא לגרום למתאם הפגישות לחשוב שהוא מכיר את המוצר די טוב. כי אז זה מגדיל את הסיכוי שמתאם הפגישות בטעות יחשוב שהוא מצליח בשיחת הטלפון להעביר ללקוח את המידע המלא לגבי המוצר, מה שאומר שהלקוח לא ירצה סתם להגיע לפגישה מיותרת.?

... מידע. בשכנוע עקיף האדם לא מרגיש שמופעל עליו לחץ, כי הוא חושב שהגיע להחלטה בכוחות עצמו. כך, לדוגמה, כשאומרים ללקוח לא כדאי לך לדחות את החתימה, הוא בעצם מבין לבד שכדאי לו לחתום עכשיו, בלי להרגיש שמפעילים עליו לחץ ... מניפולציה שבה מציגים את החסרונות של מתחרים או אפשרויות אחרות כדי לגרום למוצר או לרעיון להיראות טוב יותר בעיני הלקוח. המוכר אינו חייב לציין את היתרון של המוצר שלו בצורה ישירה, אלא פשוט אומר שהאחרים לא מספיק טובים. לדוגמה, ... ישיר, קל יותר לבדוק את האמיתות שלו כי האדם שמדבר מחויב לעמוד מאחורי דבריו. לעומת זאת, כאשר המסר עקיף, הלקוח עלול להסיק מסקנות שלא נאמרו במפורש, וייתכן שהן בכלל אינן נכונות. לדוגמה, אם נאמר אצלם יקר, זה לא אומר ... משתמשים בשכנוע עקיף. לדוגמה, הם לא אומרים המוצר שלי זול, אלא אומרים המוצרים האחרים יקרים ולא שווים את הכסף. הלקוח מסיק לבד שהמוצר של הדובר זול וטוב, למרות שזה לא נאמר ישירות, ולמרות שהמציאות יכולה להיות שהמוצר כלל לא זול. בצורה זו המוכר נמנע מלהציג את המוצר שלו בצורה ישירה באופן שקרי, אלא משאיר את המסקנה בידי הלקוח. לסיכום, כיצד לבדוק אם מנסים להפעיל עליך מניפולציה? לסיכום, אליעד כהן ממליץ להיות ערניים ולבדוק תמיד אם המידע שמועבר ... הרעיון הוא לומר באופן ישיר ומפורש את מה שרוצים שהצד השני יבין או יעשה. לדוגמה, אם רוצים למכור דירה ללקוח, אפשר פשוט לומר לו הדירה הזו מתאימה לך או כדאי לך לחתום עכשיו. אין כאן שימוש ברמזים או בהטיות ... מה זה שכנוע ישיר? שכנוע ישיר לדוגמה נגיד רוצים לקחת דירה להגיד שהיא מתאימה, בן אדם רוצה למכור דירה ללקוח אז איך הוא יכול לעשות את זה באמצעות שכנוע ישיר? להגיד הדירה הזו מתאימה לך, הדירה הזו הוא הגדיר ... יקרה אולי שלך בכלל עוד יותר יקרה. אז בקיצור מה אני מנסה לומר שלפעמים בן אדם רוצה לקמבן את הלקוח, המוכר רוצה לקמבן את הלקוח לשקר אותו ואז לא תמיד הוא מדבר בצורה ישירה לא תמיד הוא אומר הרכב שלי התחזוקה שלו זולה, הוא ...

... המוצר שלך, למרות שהוא לא בטוח שהוא רוצה לקנות אותו. אז במקרה כזה תשאל את עצמך, איך הייתי רוצה שהלקוח יתייחס למוצר שלי, ברמה הרגשית. ואיזה דבר הלקוח צריך לחשוב ברמה השכלית, כדי שהוא ירצה לרכוש את המוצר. לדוגמה: הלקוח צריך להרגיש שהוא רוצה את הדבר. והוא צריך להיות בחוויה שהוא רוצה שמה שאני אומר לו שיקרה, שזה באמת ... לך אסון, אתה רוצה לרכוש את המוצר שלי שישמור על הבריאות שלך וכיוב. שחלק מהמשפטים האלו, הם משפטים שאיתם הלקוח מזדהה בלי שום בעיה. וחלק מהמשפטים האלו, הם משפטים שיש ללקוח ספק לגביהם. והמוח של הלקוח נמצא במצב שבו הוא מעדיף להסכים עם מה שאתה אומר לו, לגבי המשפט נכון שאתה לא רוצה להיפגע ולהיות ... רגשי של רוצה להסכים איתך, ואז יותר קל לשכנע אותו בהמשך של המשפט. ויש גם רשימו שכלי. לדוגמה מה הלקוח צריך לחשוב, כדי שהוא ירצה לרכוש את המוצר? תשובה: הלקוח צריך לחשוב שהמוצר הזה יש עליו אחריות מלאה ושירות מלא עד בית הלקוח. עכשיו, יכול להיות שזו לא בדיוק האמת. אבל אם תספר לו על מוצרים אחרים שלך, שבהם באמת יש עליהם אחריות מלאה עד בית הלקוח וכיוב, זה יגרום ללקוח לחשוב, שגם במוצר הזה, יש אחריות מלאה עד בית הלקוח וכיוב. כגון לדוגמה, שמוכרים לאדם מוצר אחד בזול בצורה מאוד רצינית, ואז הוא מאמין שגם שאר המוצרים זולים וכיוב ...

... יכול להפסיד במקרה הרע. ולפעמים עוד ישנם מצבים, שבהם חברת המסחר במטח שדרכה האדם סוחר, יש לה אינטרס אישי שהלקוח שלה יפסיד את כספו, או יותר מדויק, יפסיד את כל כספו, שאז היא מרוויחה יותר כסף עבור עצמה. כך ... השכנוע שלהן, כולן זהות אחת לשנייה ועובדות על אותה טכניקת שכנוע. ואתן מספר דוגמאות לפרסומות של חברות forex: אצלנו הלקוחות קיבלו תשואה של 47% מתחילת שנה / השער שלך להצלחה מתחיל כאן ועכשיו / מחיר הזהב השתולל, ואני גרפתי ... השגתי תשואה של 78% על הכסף שלי / החברה שלנו, מציגה את אפיק ההשקעה המשתלם ביותר! / גלה כיצד לקוחותינו מניבים תשואה חלומית ללא מאמץ / וכיוב עוד המון ניסוחים שונים, באותה רוח הדברים... ועל פניו במבט ראשון, זה ... גם האפשרות הנגדית שלו. ומציגים את האפשרות הזאת, כאילו היא מחויבת. ועכשיו אתן כמה דוגמאות ברמת ניתוח הטקסט: אצלנו הלקוחות קיבלו תשואה של 47% מתחילת שנה - האם כל הלקוחות? כמה אחוז מהלקוחות? האם בטוח שהמצב הזה ימשיך גם בעתיד? למה יש לקוחות שקיבלו תשואה כזו? האם זה חד פעמי מסיבות כלשהן, או שיש כאן משהו מגמתי? והיה יותר נכון לומר יש אצלנו לקוחות שקיבלו תשואה X בשנה, אבל יש גם כאלו שהפסידו אחוז X מההשקעה שלהם בשנה. השער שלך להצלחה מתחיל כאן ... החברה שלנו מציגה את אפיק ההשקעה המשתלם ביותר אם תרוויח בו, והלא משתלם ביותר, אם תפסיד בו. גלה כיצד לקוחותינו מניבים תשואה חלומית ללא מאמץ - כל לקוחותינו או רק חלק? איזה חלק מלקוחותינו? האם אין מאמץ בכלל, או שהסיכון הוא המאמץ?! והיה נכון יותר לומר גלה כיצד לקוחותינו מניבים תשואה חלומית או מפסידים את כל כספי השקעתם, ללא מאמץ בסיכומו של דבר, הראיתי כאן רק דוגמה אחת ...

... משנה את הגישה הבסיסית שלו לתהליך המכירה. דהיינו, שעל איש המכירות בראש ובראשונה לנסות להבין איפה הוא עושה טוב ללקוח, במוצר שהוא מוכר ללקוח. ועל איש המכירות לקחת את כל המחשבות השליליות שרצות לו בראש במשך היום באינטראקציה עם הלקוחות שלו, ולבדוק ולברר עד כמה הן אמת, ועד כמה הוא חייב לחשוב אותן. כגון לדוגמה אנשי מכירות שחושבים שהם דופקים את הלקוחות. כי רק כסף של הלקוח מעניין אותם. ואז איש המכירות מרגיש רע עם עצמו. מה שיוצר שחיקה בעבודה במכירות. כי השחיקה היא לא רק בגלל המאבק מול הלקוח והקושי למכור ללקוח, אלא גם במאבקים שיש לאיש המכירות מול עצמו, במשך כל זמן העבודה שלו. ועל איש המכירות לדעת לאתר את ... ועוד היבט יש כאן, והוא שבתהליך מכירה תמיד יש ניגוד אינטרסים כלשהו, בין הרצון של המוכר לבין הרצון של הלקוח. שזה בעצמו יוצר לחץ. ובנוסף כאשר איש המכירות מתוגמל בעיקר לפי הצלחה, לפי יעדי מכירות, לפי ביצועים וכולי, במקרים ... ייכשל וכולי. שגם זה יוצר לחץ. ואם איש המכירות יבוא בגישה, שהוא עושה טוב לאנשים, ושהוא רוצה לעשות טוב ללקוחות שלו, ואם איש המכירות יראה כל הזמן אל מול עיניו, את התועלת שהוא מביא ללקוח. ואם וכאשר איש המכירות יבין, שזה שהלקוח אמר לו לא, זה לא אומר בהכרח שהמוצר לא טוב / דברים שליליים אחרים על איש המכירות והמוצר. על ... טוב, ושיש לו הרבה פחות מחשבות שליליות על עצמו, אם בכלל. לסיכום, שחיקה נובעת מהמאבקים שיש לאיש המכירות, מול הלקוחות ומול עצמו. וצריך לאתר את המחשבות האלו, ולטפל בהן. ואז ממילא השחיקה תיעלם.

... את האמת, שבסופו של דבר, יש דבר אחד שצריך לקרות, כדי לגרום למישהו להשתכנע לחשוב ולעשות משהו, וכדי לגרום ללקוח לקנות את המוצר. וכל שיטות המכירה ושיטות השכנוע הקיימות, הן רק דרכים שונות, שמנסות לגרום לאותו הדבר שיקרה. אך בסופו של דבר, יש דבר אחד ויחיד, שהוא אמור לקרות, כדי שהלקוח ישתכנע ויקנה את המוצר. ומי שרוצה להצליח במכירות ומי שרוצה להצליח בעסקים ולהצליח למכור ללקוחות מוצר או רעיון כזה או אחר, הוא צריך לדעת, מהו החוק הבסיסי, שעליו מושתתות כל שיטות המכירה ושיטות השכנוע ... מופיע בצורה אחרת, אבל תמיד הוא אותו תהליך בדיוק. ומי שיתבונן יראה, כי הדבר האחד לפני אחרון, שקורה לפני שהלקוח מבצע את הרכישה ולפני שהאדם משתכנע לחשוב בצורה כזו או אחרת, הוא, שהאדם רוצה לקנות את אותו המוצר והוא רוצה להסכים עם אותו הרעיון שמציעים לו להסכים איתו. ובלי שהלקוח ירצה לרכוש את המוצר, בלי זה, לא תהיה עסקה. והרכישה שהלקוח רוכש את המוצר, היא פעולה ממשית שקורית בעולם הממשי שלנו. אבל היא ביטוי של תהליך רגשי ותהליך נפשי, שקורה בין הלקוח לבין המוכר. כי הלקוח, רוצה לקנות את המוצר, והמוכר, רוצה למכור את המוצר ללקוח, תמורת התועלת שהוא יקבל מהלקוח. והרעיון הוא, שכדי שמכירה ממשית תתבצע, לשם כך צריך לקרות דבר לא ממשי, בעולם הפנימי של המוכר ושל הלקוח. שהוא, ששניהם ירצו לבצע את העסקה. ונמצא אם כן, כי בעצם, מי שרוצה להצליח למכור למישהו משהו, הוא בעצם צריך לגרום לאדם השני לרצות לקנות את המוצר, ושם צריך להיות הדגש של המוכר. איך הוא יכול לגרום ללקוח, לרצות לקנות ממנו את המוצר. ועד כאן כמובן, הכל הגיוני ודי ידוע. אבל השאלה היותר מעניינת היא, מה קורה בתת המודע של הלקוח, רגע אחד לפני שהוא רוצה לקנות את המוצר מהמוכר. ומה קורה בתת המודע של האדם, רגע אחד לפני שהוא ... שכל תהליך שהאדם עושה אותו כאן בעולם הממשי שלנו, הוא ביטוי של תהליך שקורה בתת המודע שלו. וכאשר המוכר והלקוח הפוטנציאלי מדברים, הרי שבעצם, המשא ומתן שהם מנהלים, הוא ביטוי של דו קרב רעיוני, שמתרחש בין כמה רעיונות שונים ... יותר עבור שניהם, אם הם יחליפו את המשאבים שיש ברשותם. כגון לדוגמה, שהמוכר משתכנע, שאם הוא יעביר את המוצר ללקוח, אז המציאות והחיים שלו יהיו טובים עבורו, יותר מאשר אם הוא לא יסכים למכור ללקוח את המוצר. וגם הלקוח משתכנע, שהמציאות ושהחיים שלו יהיו טובים יותר, אם הוא יסכים לתת למוכר את המשאבים הכספיים שלו, ושבתמורה לכך הוא ... שהמציאות שלהם תהיה טובה יותר, אם הם יסכימו להחליף את המשאבים שיש להם, אחד עם השני. וצד אחד נותן ללקוח מוצר כלשהו, והלקוח נותן למוכר, חלק מהמשאבים הכספיים המוגבלים שלו, וכך העסקה מתבצעת. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מצד האמת, כל עסקה ... אפשר להסתכל עליה, מנקודת המבט של כל אחד מהצדדים שמבצעים את העסקה. וכאן ניתן לדוגמה את נקודת המבט של הלקוח. שהוא יכול להסתכל על העסקה מ 4 נקודות מבט שונות ואפשריות. ונקודת מבט ראשונה (1) אפשרית היא, שהלקוח יסתכל על תהליך המכירה, כעל דבר שיעשה לו טוב. דהיינו, שהלקוח יחשוב, שהמציאות שלו תהיה טובה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. ונקודת מבט נוספת (2) אפשרית היא, שהלקוח יחשוב, שהמציאות שלו תהיה רעה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. ונקודת מבט נוספת (3) היא, שהלקוח יחשוב, שהעסקה לא תועיל ולא תזיק למצבו. דהיינו, שהלקוח חושב, שהעסקה לא תביא לו שום תועלת אבל גם לא תגרום לו שום נזק. ויש את נקודת המבט הנוספת (4) האפשרית, שהיא בעצם נקודת מבט, שמשולבת מכל נקודות המבט הקודמות. דהיינו, שהלקוח חושב, שהעסקה גם קצת טובה וגם קצת רעה וגם קצת לא משנה לחיים שלו. כי כל דבר בחיים, אפשר ... שהוא חושב ומבין בשכל שלו, שהמציאות שלו תהיה טובה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. או במילים אחרות, בלי שהלקוח הפוטנציאלי יחשוב, שביצוע העסקה יהפוך את המציאות שלו להיות טובה יותר, בלי זה הוא לא ירצה לבצע את העסקה, ... המוצר. ונקודת מבט ראשונה היא, שהמוכר מתמקד באיך הוא יוצר שינוי ממשי בעולם הממשי שלנו. דהיינו, איך הוא גורם ללקוח לעשות את העסקה בפועל. ונקודת מבט עמוקה יותר היא, שהמוכר מתמקד, באיך הוא גורם ללקוח הפוטנציאלי, לרצות לבצע את הפעולה בעולם הממשי שלנו. והנקודה העמוקה יותר היא, שהמוכר מתמקד, באיך הוא גורם ללקוח להבין שהעסקה תעשה את החיים שלו לטובים יותר. שאז, ממילא הוא ירצה לבצע ויבצע, את העסקה. ומכאן כמובן צריך להמשיך ולהעמיק עוד פנימה ולהבין, מה קורה רגע אחד לפני שהלקוח חושב שהמציאות שלו תהיה טובה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. וכאן בעצם צריך להתחיל להסתכל על הדברים מנקודת ... גם כטוב גם כרגע וגם כחסר משמעות עבורו. והאפשרות לחשוב בצורה כלשהי, האפשרות הזאת, תמיד קיימת. וכאשר מנסים למכור ללקוח מוצר, הרי שבעצם, קודם לכך מתבצעת מכירה רעיונית כלשהי. דהיינו, שהמוכר, מוכר ללקוח את הרעיון שאומר, שהחיים שלו יהיו טובים יותר, אם הוא יסכים לוותר על משהו שיש לו, ותמורת זה לקבל משהו שאין לו. וזהו תהליך מופשט, שמתבצע בתוך המודע ותת המודע של הלקוח, לפני שהוא מחליט לבצע את הרכישה.

... שזה כמובן מחליש את ההכללה של הרעיון. (וגם המילה יודעים, עברה המרה למילה חושבים). או לדוגמה בזמן טיפול בהתנגדויות לקוח, שהלקוח יכול לדוגמה לומר המוצר הזה לא מתאים לי, שזה בעצם דיבור בזמן כולל, שהמוצר לא מתאים לו באופן כללי. ... כללי, אלא שרק כרגע המוצר לא מתאים לך באופן פרטי, מסיבה ספציפית כלשהי. דהיינו, אתה לוקח את האמירה של הלקוח שהמוצר לא מתאים לו, ואתה תוחם ומגביל אותה לזמן כלשהו. למה כרגע אתה חושב כך או אחרת. או לדוגמה שהלקוח אומר המוצר הזה לא מתאים לי כעובדה. ואז במקום לומר לו למה המוצר לא מתאים לך, עליך לומר למה ...

... וחשוב ביחסים בין אנשים, בין אם מדובר ביחסים אישיים ובין אם מדובר ביחסים עסקיים כמו מוכר וקונה או ספק ולקוח. אליעד כהן מסביר באופן יסודי ומפורט מהו אמון, כיצד הוא נוצר, איך ניתן לבנות אותו, מה גורם להפרת אמון ... תוצאה אפשרית שלו. המהות הבסיסית היא עדיין האמונה בכך שהדברים שנאמרו הם אמת. מה גורם להפרת אמון בין ספק ללקוח? הפרת אמון נוצרת כאשר יש פער בין מה שהובטח לבין מה שקרה בפועל. למשל, ספק הבטיח לספק עשרה קילוגרם של סחורה, ובפועל סיפק תשעה קילו בלבד. הסיבה שהאמון נפגע היא שהלקוח מסתמך על דברי הספק כאמת ודאית, וכאשר מתברר שזה לא היה נכון, הוא מרגיש נבגד, במיוחד אם נגרם לו נזק בעקבות ההפרה. אליעד מדגיש שהפגיעה באמון תלויה גם בתפיסת הלקוח את האירוע - אם הוא יחשוב שמדובר בטעות תמימה, האמון ייפגע פחות, ואם הוא יחשוב שהספק פעל במכוון במטרה ... אחרים שהפריעו לו בעבר. אמפתיה וקרבה אישית: הספק יכול להגדיל את רמת האמון על ידי כך שיגלה אמפתיה כלפי הלקוח, יזדהה עם רגשותיו, יקשיב לו ויבין את הצורך שלו. ככל שהלקוח ירגיש קרבה גדולה יותר, כך האמון יתאושש מהר יותר, כי הוא ירגיש שהספק הוא אדם קרוב לו, ולכן פחות ... כאשר הספק מכיר בטעותו ומתנצל, מציע פיצוי כלשהו או נותן הטבה אחרת - זה עשוי לשקם את האמון, כי הלקוח מבין שהטעות לא נעשתה במזיד. הוכחה מעשית: במקום להסתמך על אמון בלבד, אפשר לספק ללקוח הוכחות מעשיות שמונעות ממנו את הצורך לתת אמון בלבד, למשל לשלם מראש או לספק הוכחות ברורות לכך שהסחורה סופקה ... שתוצאה זו היא ודאית. אם פתאום מתקבלת תוצאה אחרת, האמון שלו בתוצאה הקודמת מתערער. באותו אופן, יחסים בין ספק ולקוח מושפעים מהרגלים ומאירועים שחוזרים על עצמם. איך גורמים לאדם אחר להאמין בך ולסמוך עליך? אליעד מדגיש כי אמון נוצר לא רק מפעולות טכניות כמו עמידה בתנאי החוזה, אלא גם מהתנהלות בין אישית. כשהספק נחמד ללקוח, מברך אותו לשלום בבוקר או מתעניין בשלומו, הוא גורם ללקוח להרגיש קרוב אליו. אדם קרוב נתפס כאמין יותר, כי אנו נוטים לסמוך בעיקר על עצמנו ועל מי שדומה לנו או קרוב אלינו. לכן, יצירת אמון דורשת גם מיומנויות רגשיות ואישיות ולא רק ביצוע טכני של הסכמים. לקוח ייתן אמון רב יותר בספק שנעים לו איתו, שהוא חש שמבין אותו ואכפת לו ממנו. איך אפשר לדעת אם ... משבר אמון? מהי משמעות המילה אמון? כיצד ליצור תחושת קרבה ואמון? ש: יצירת אמון בין מוכר לקונה בין ספק ללקוח בשתי צורות, צורה אחת כאשר קרתה טעות נגיד מצד הספק עכשיו הטעות יכולה להיות במכוון או שלא במכוון עכשיו ... השמש תזרח אם כל יום אתה תעשה פעולה מסוימת המוח כאילו יגיד כנראה שזה יקרה, אוקי או במילים אחרות הלקוח נותן אמון בספק לצורך העניין במקרה הספציפי הזה נותן אמון זאת אומרת הוא חושב שמה שאמרו לו שיקרה יקרה ... אני רוצה עשרה קילו והבאת לו תשעה עכשיו זה סוג של הפרת אמון, למה הפרת אמון כי הוא מתחייב ללקוחות שלו למשהו מסוים והוא סמך עליך שתיתן לו עשר נתת לו תשע. עכשיו מה האמת שאמון נבנה מהרבה פרמטרים ... מידע שגוי? ש: בן אדם מסוים או שאני רואה שזה לא מדויק. אליעד: שניה מי אמר את המידע השגוי הלקוח, הלקוח אמר מידע שגוי? ש: לא הספק. אליעד: הספק נו אז מה? ש: לא אז זאת אומרת יש כל מיני ...

... עכשיו כשמישהו טוען טענה אומר אמירה וכו ניתן או להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס אליהן להשיב עליהן לדוגמה לקוח שואל את המוכר כמה עולה המוצר הזה והזה? המוכר יכול להגיד לו זה עולה 10 שקלים, אוקי זאת אומרת ...

... עצמך יודע שהיא לא נכונה או שהיא לא מוצדקת אז לך תעשה שיעורים. אותו דבר נגיד לגבי מוצר נגיד שלקוח לא רוצה לקנות מוצר מסוים כי הוא לא צריך אותו בא נשאל את עצמו איזה סיבות יכולות להיות ללקוח לא לקנות את המוצר הזה. עכשיו מה האמת אם הוא לא צריך שלא יקנה, אוקי יש בזה היגיון אבל עכשיו אנחנו נשאל את עצמנו איזה סיבות יכולות להיות ללקוח לא לקנות את המוצר הזה ושהוא עצמו יחשוב שהסיבה הזאת מטופשת, אז לדוגמה נגיד סתם נמציא בן אדם לא ... דווקא הוא עוד יותר יתנגד למה שרצינו למכור לו. ולכן בעצם מה זה אומר שגם כאשר מטפלים בהתנגדויות של לקוח ומנסים למכור לו איזה מוצר ומביעים אפילו את ההתנגדות שלו לפני שהוא הביע את ההתנגדות במקרה כזה צריך לשים ...